בפרק זה נלמד על יעקב אבינו המקיים את צו אימו והולך לחרן כדי לשאת אישה ממשפחת רבקה.
נלמד ונראה את כח הרצון החזק של יעקב לאורך כל היחידה הן בחלק הראשון בהרימו את האבן מעל פי הבאר לבדו הן בחלק השני בנכונותו לעבוד שבע שנים נוספות בעבור רחל שכה אהב.
נעסוק בהבנת מציאות החיים באותה תקופה – באר המים הייתה מקום המפגש ומקור המים לאנשי העיר, ונעמוד על החשיבות של עמידה בהסכם כדי להצליח לעומת הבעייתיות בהתקדמות בדרך רמייה.
לאורך כל הפרק בולטת דמותו של יעקב הנחוש לשאת את שאהבה נפשו על אף כל הקשיים. בניגוד לפרק הקודם שבו ראינו את יעקב מרמה את אביו, בפרק זה יעקב מתקן את דרכיו ופועל ביושר קיצוני אפילו מול מי שמרמה אותו.
כֻּלָּם הָיוּ מַעֲלִיבִים אֶת לֵאָה וּמְדַבְּרִים עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה, תּוֹפְרוֹת, אוֹרְגוֹת, נַוָּדִים בַּיַּבָּשָׁה, אֲפִלוּ יַמָּאִים בַּיָּם… וְהָיוּ אוֹמְרִים: לֵאָה זוֹ נִרְאֵית צַדֶּקֶת – וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת. אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת, לֹא הָיְתָה מְרַמָּה אֶת אֲחוֹתָהּ.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת הַמַּּעֲשִׂים שֶׁל לֵאָה, הֶחְלִיט לְגָרְשָׁהּ,
וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהּ בָּנִים, הֶחְלִיט יַעֲקֹב לֹא לְגָרְשָׁהּ.
בראשית רבה ע״א, ב׳
ביאור שנאן לספר האגדה עמ' 53 –
ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה החדש – עם פירוש אביגדור שנאן, 2015, עמ' 53. © כנרת, זמורה, ביתן.
- הַמִדְרָשׁ מַדְגִישׁ אֶת הַשִׂנְאָה כְּלַפֵּי לֵאָה וּמַאֲשִׁים אוֹתָהּ שֶׁרִימְתָה אֶת אֲחוֹתָהּ. לְפִי הַמִדְרָשׁ, כֵּיצַד הֵגֵן אֱלוֹהִים עַל לֵאָה?
פָּנָה יַעֲקֹב לְדוֹדוֹ, לָבָן הָאֲרַמִי, וּבִיקֵשׁ לָשֵׂאת אֶת רָחֵל לְאִישָׁה: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה."
לָבָן הִסְכִּים מִיָד, הַצָעָה מְצוּיֶנֶת, אָמַר בְּלִיבּוֹ, אַרְוִויחַ רוֹעֵה צֹאן לְשֶׁבַע שָׁנִים!
אַךְ לִפְנֵי שֶׁלָחֲצוּ אֶת הַיָד לְהַסְכָּמָה, הִבִּיט יַעֲקֹב לְתוֹךְ לוֹבֶן עֵינָיו של לָבָן וְחִידֵד מִילוֹתָיו:
"לָבָן, אֶעֱבָדְךָ… בְּרָחֵל" – אֶת רָחֵל אֲנִי מְבַקֵשׁ, וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ לֵאָה.
"בִּתְךָ" – רָחֵל בִּתְךָ, שֶׁלֹא תָבִיא אַחֶרֶת מִן הַשׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל.
"הַקְטַנָה" – שֶלֹא תַחְלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בְּזוֹ. שֶׁלֹא תִקְרָא לְלֵאָה רָחֵל, שֶׁלֹא תִתְבַּלְבֵּל.
וְלָבָן הָאֲרָמִי חִייֵךְ וְצָהַל – מוּסְכָּם!
קרדיט: שרית זוסמן, "חתונתו של יעקב", ספר האגדה לילדים. כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית.
- לְפִי הַמִדְרָשׁ, מִמָה חָשַׁשׁ יַעֲקֹב?
- כֵּיצַד הַמִילִים "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" הָיוּ אֲמוּרוֹת לְהַבְהִיר אֶת כַּוָונָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב?
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" – רַכּוֹת מֵרֹב דְּמָעוֹת.
כִּי שָׁמְעָה שֶׁאֲנָשִׁים אָמְרוּ: "שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לָהּ לְרִבְקָה, וּשְׁתֵּי בָּנוֹת יֵשׁ לוֹ לְלָבָן – הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן".
חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ לֵאָה: הַגָּדוֹל מָה מַעֲשָׂיו? אִישׁ רַע הוּא, שׁוֹדֵד. וְהַקָּטָן מָה מַעֲשָׂיו? "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בְּרֵאשִׁית כה, כז). וּבָכְתָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ.
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ עמוד א)
- עַל פִּי הַמִדְרָשׁ, מָה הַהֶסְבֵּר לַמִילִים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת"?
יַעֲקֹב הָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹד שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת רָחֵל לְאִישָׁה, אֲבָל הוּא הִרְגִישׁ שֶׁהַשָׁנִים הָאֵלֶה חָלְפוּ מַהֵר, כְּמוֹ יָמִים אֲחָדִים, מֵרוֹב שֶׁאָהַב אוֹתָהּ.
- הַאִם הַזְמַן בֶּאֱמֶת עָבַר מַהֵר בְּשֶׁל אַהֲבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְרָחֵל?
- הַאִם גַם לָכֶם נִרְאֶה שֶׁהַזְמַן עוֹבֵר מַהֵר כְּשֶׁאַתֶם מְצַפִּים לְמַשֶׁהוּ? אוֹ דַוְוקָא לְהֶפֶךְ?
- חַבְּרוּ מִשְׁפָּט עִם הַבִּיטוּי: "וַיִהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים".
הָאִישָׁה הַיְחִידָה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּתָנָ"ךְ "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" הִיא רָחֵל. מְעַנְיֵין שֶׁגַם עַל יוֹסֵף, בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל, נֶאֱמַר שֶׁהוּא "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". אָבֵּל פָּן מְתָאֵר בְּצִיוּר זֶה אֶת רָחֵל כְּנַעֲרָה גֵאָה וַאֲצִילִית, וּכְרוֹעַת צֹאן הָאוֹהֶבֶת אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִים שֶׁאוֹתָם הִיא רוֹעָה.
- כֵּיצַד מְתוֹאֶרֶת רָחֵל בַּפֶּרֶק? מָה בָּחַר אָבֶּל פָּן לְהַדְגִישׁ בְּצִיוּרוֹ?
- "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה", עַל מָה מֵעִידָה הַכְּפִילוּת בַּתֵיאוּר?
מִצִיוּרֵי הַתָנָ"ךְ שֶׁל גוּסְטָב דוֹרֶה, צַיָיר צָרְפָתִי בֶּן הַמֵאָה הַ־19. בַּתְמוּנָה נִרְאֶה יַעֲקֹב מִתְבּוֹנֵן בְּרָחֵל אֲהוּבָתוֹ, בִּזְמַן שֶׁהִיא אוֹחֶזֶת כַּד וְעוֹמֶדֶת לְיַד בְּאֵר הַמַיִם.
- כֵּיצַד רָחֵל מְתוֹאֶרֶת בַּפֶּרֶק? מִצְאוּ אֶת הַמִילִים הַמְתָאֲרוֹת אֶת רָחֵל.
- כֵּיצַד בָּחַר לְתָאֵר אוֹתָהּ הַצַיָיר גוּסְטָב דוֹרֶה? הַאִם הַתֵיאוּר מַתְאִים לַתֵיאוּר הַמוֹפִיעַ בַּפְּסוּקִים?
- אֵיזוֹ דְמוּת נִמְצֵאת בְּמֶרְכַּז שִׁירוֹ שֶׁל אֵהוּד מָנוֹר?
- הַאִם גַם בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ הַדְמוּת הַזוֹ נִמְצֵאת בַּמֶרְכָּז?
- מָה אֵהוּד מָנוֹר מוֹסִיף עַל הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי?
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
מילים: אהוד מנור
אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא אֶשְׁכַּח
כְּשֶׁטָּמַנְתְּ רֹאשֵׁךְ בְּתוֹךְ הַכָּר
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאֹהֶל נָח
וְרֹאשִׁי הֲלוּם שֵׁכָר.
כְּשֶׁלָּחַשְׁתִּי בְּאָזְנֵךְ אֶת שְׁמָהּ
אֶת יָדִי אָסַפְתְּ בְּיָד קָרָה
וְדִמְעָה אַחַת חַמָּה
אֶל כַּפּוֹת יָדַי נָשְׁרָה.
הִנֵּה יָמִים רַבִּים חָלְפוּ
וּשְׁתֵּי יָדַי עָיְפוּ וְעֵינַיִךְ מַה יָּפוּ
כְּעֵינֵי רָחֵל.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
אוֹהֵב אוֹתָךְ גֵּאָה
אִם אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ לֵאָה
שְׁמִי לֹא יִשְׂרָאֵל.
אַל יֵמַר לִבֵּךְ עַל אֲחוֹתֵךְ
הֵן בָּנַיִך לְצִדֵּךְ יוֹשְׁבִים
אַל תַּפְנִי אִשָּׁה אֶת מַבָּטֵךְ
כָּל חֲלוֹמוֹתַי קְרוֹבִים.
מַה בַּקָּשָׁתֵךְ אִמְרִי לֵאָה
שֶׁבַע הַשָּׁנִים חָלְפוּ מִזְּמַן
וְנוֹתְרָה רַק עוֹד שָׁעָה
טֶרֶם יִסָּגֵר הַגַּן.
הִנֵּה יָמִים רַבִּים חָלְפוּ…
קרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
קרדיט: צביקה פיק אני אוהב אותך לאה
פָּדָן אֲרָם מוּכֶּרֶת גַם בְּשֵׁם חָרָן (בְּאַכַּדִית הַמִילָה "פָּדָן" הִיא מִילָה נִרְדֶפֶת לְ"חָרָן"). זוֹ הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ עָבְרוּ אַבְרָהָם וּמִשְׁפַּחְתוֹ בְּדַרְכָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאָבִיו שֶׁל אַבְרָהָם, תֶרַח, נִפְטַר שָׁם.
- מִצְאוּ אֶת חָרָן בַּמַפָּה.
- מָה קוֹשֵׁר אֶת יַעֲקֹב לְחָרָן?
בַּתְמוּנָה: מַפָּה הָעוֹקֶבֶת אַחַר מַסְלוּל בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִכְּנַעַן לְחָרָן
בְּנֵי קֶדֶם הָיוּ עַם שֶׁל נַוָודִים שֶׁשְׁמָם נִזְכַּר בַּמִקְרָא כַּמָה פְּעָמִים. יִיתָכֵן שֶׁלֹא מְדוּבָּר בְּעַם מְסוּיָם, אֶלָא בִּשְׁבָטִים נוֹדְדִים שֶׁיָשְׁבוּ מִמִזְרָח לְאֶרֶץ כְּנַעַן.
מַשְׁמָעוּת הַמִילָה "קֶדֶם" הִיא – מִזְרָח. כָּאן בַּפָּסוּק נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָונָה לְאֶרֶץ אֲרַם נַהֲרַיִים (הַיוֹם – הָאֵזוֹר שֶׁבֵּין טוּרְקִיָיה לְסוּרְיָה), הָאָרֶץ שֶׁאֵלֶיהָ יַעֲקֹב הוֹלֵךְ.
- הִתְבּוֹנְנוּ בַּמַפָּה. לְאָן הוֹלֵךְ יַעֲקֹב בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ?
- מָה לְדַעְתְכֶם הַכַּוָונָה בְּ"אֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם", אִם כָּךְ?
אָבֵּל פַּן רָאָה אֶת תוֹשָׁבֶיהָ הַיְהוּדִים וְהָעַרְבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּצֶאֱצָאִים הַיְשִׁירִים שֶׁל הָאָבוֹת הַקְדוּמִים, וְלָכֵן תֵיאֵר אֶת גִיבּוֹרֵי הַתָנָ"ךְ בִּדְמוּתָם.
אָבֶּל פָּן מְתָאֵר אֶת הַדְמוּיוֹת כְּבַעֲלוֹת תָוֵוי פָּנִים מִזְרָחִיִים, וּמְתָאֵר בְּפֵירוּט אֶת הַתַכְשִׁיטִים וְאֶת כִּיסוּיֵי הָרֹאשׁ. כָּל אֵלֶה מְעִידִים עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת שֶׁסְבִיבוֹ, וְתִיעוּדָהּ תוֹךְ כְּדֵי קִישׁוּר בֵּינָהּ לְבֵין תְקוּפַת הַמִקְרָא. פְּרָט מְעַנְיֵין נוֹסָף, הַמֵעִיד עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת הַסוֹבֶבֶת אֶת הָאוֹמָן, הוּא הַתֵיאוּר הַמְצִיאוּתִי שֶׁל פְּנֵי הַדְמוּיוֹת. רְאוּ אֶת הַדְמוּת הַשְׂמָאלִית, לְמָשָׁל, הַקְמָטִים שֶׁלָהּ וְהַבָּעוֹת פָּנֶיהָ מְתוֹאָרִים בְּפֵירוּט רַב.
- מָה אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים מִדְבָרָיו שֶׁל לָבָן בְּפָסוּק כו, עַל מִנְהַג הַנִישׂוּאִין בְּמֵסוֹפּוֹטַמְיָה (הָאָרֶץ הַמִשְׂתָרַעַת בֵּין שְׁנֵי הַנְהָרוֹת הַגְדוֹלִים – הַפְּרָת וְהַחִדֶקֶל)?
- הִתְבּוֹנְנוּ בְּצִיוּרוֹ שֶׁל אָבֶּל פָּן וְזַהוּ כָּל אַחַת מֵאַרְבַּע הָאִימָהוֹת. מִי מֵהֶן הַמְבוּגֶרֶת בְּיוֹתֵר וּמִי הַצְעִירָה?
- אַתֶם מוּזְמָנִים לְצַיֵיר אֶת רָחֵל וְאֶת לֵאָה כְּפִי שֶׁאַתֶם מְדַמְיְינִים אוֹתָן.
הַמַיִם וְהַבְּאֵר הָיוּ כָּל כָּךְ מֶרְכָּזִיִים בְּחַיֵי הַיוֹם־יוֹם הַקְדוּמִים בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁחִלְחֲלוּ גַם לַשָׂפָה.
גַם הַסִיפּוּר בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ מִתְרַחֵשׁ עַל יַד הַבְּאֵר. יַעֲקֹב, שֶׁרִימָה אֶת אָבִיו וְגָנַב אֶת הַבְּכוֹרָה, בּוֹרֵחַ מֵעֵשָׂו, מַגִיעַ לְמִשְׁפַּחַת אִימוֹ וּפוֹגֵשׁ אֶת דוֹדוֹ וְאֶת שְׁתֵי בְּנוֹת הַדוֹד. הַמִפְגָשׁ עִם רָחֵל, הַצְעִירָה בַּבָּנוֹת, מִתְרַחֵשׁ לְיַד הַבְּאֵר הַמְקוֹמִית. רָחֵל, רוֹעַת צֹאן, מַגִיעָה עִם הָעֵדֶר שֶׁלָהּ לְמִפְגַשׁ הָרוֹעִים הַמִתְרַחֵשׁ בִּזְמַנִים קְבוּעִים בְּמַהֲלַךְ הַיוֹם. רוֹעֵי הַצֹאן נָהֲגוּ לְהַמְתִין זֶה לָזֶה כְּדֵי לִגְלוֹל יַחְדָיו אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה שֶׁעַל הַבְּאֵר. כְּשֶׁיַעֲקֹב רוֹאֶה אֶת רָחֵל לָרִאשׁוֹנָה, הוּא מַצְלִיחַ לִגְלוֹל בְּעַצְמוֹ אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה וּמַשְׁקֶה אֶת הַצֹאן שֶׁל רָחֵל.
קרדיט: Cell Aviv Muza פי הבאר / Anat Goldstein, 2016
- אֵילוּ בִּיטוּיִים הַקְשׁוּרִים בַּבְּאֵר מוּזְכָּרִים בַּסִרְטוֹן?
- הַאִם אַתֶם מַכִּירִים עוֹד בִּיטוּיִים שֶׁקְשׁוּרִים לִשְׁאִיבַת מַיִם מִבְּאֵר?
קָשֶׁה שֶׁלֹא לָשִׂים לֵב לַדִמְיוֹן הָרַב שֶׁבֵּין מַעֲשֵׂה גְנֵבַת הַבְּרָכוֹת לְבֵין מַעֲשֵׂה הַחְלָפַת הַנָשִׁים.
בִּשְׁנֵי הַסִיפּוּרִים – בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה אוֹ הָעִיוָורוֹן – מוּחְלָפִים אַח בְּאָח וְאָחוֹת בְּאָחוֹת. בְּכוֹר מוּחְלָף בְּצָעִיר, וְאָחוֹת קְטַנָה בְּאָחוֹת גְדוֹלָה. לְזֶה קוֹרְאִים – "מִידָה כְּנֶגֶד מִידָה". יַעֲקֹב מְשַׁלֵם אֶת הַמְחִיר עַל מַעֲשֵׂה הָרְמִייָה שֶׁעָשָׂה.
- מָה מוֹסִיף אֶפְרַיִם סִידוֹן עַל הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי?
- מָה אַתֶם לוֹמְדִים עַל יַעֲקֹב מִסִיפּוּר זֶה?
קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב, רחל, לאה ולבן/חינוכית ראשונים בעולם, 2014
הַסִרְטוֹן מְתָאֵר אֶת הַשִׁינוּי שֶׁעוֹבֵר יַעֲקֹב בְּמַהֲלַךְ חַיָיו.
לְפִי הַסִרְטוֹן, "יַעֲקֹב הִתְחִיל אֶת חַיָיו בֶּעָקֵב שְׂמֹאל" וְחַיָיו מְאוּפְיָינִים בְּהִתְרַחֲשׁוּיוֹת דְרָמָטִיוֹת: רְמִייָה, בְּרִיחָה, אַהֲבָה עַזָה, מַעֲבָר בֵּין אֲרָצוֹת, חַיִים לְצַד שְׁתֵי נָשִׁים שֶׁיֵשׁ בֵּינֵיהֶן הֶבְדֵלִים גְדוֹלִים, בְּרִיחָה נוֹסֶפֶת וְעוֹד וְעוֹד. הַסִרְטוֹן מִסְתַיֵים בַּאֲמִירָה שֶׁזוֹהִי רַק הַהַתְחָלָה…
- מָה הַשִׁינוּי שֶׁעוֹבֵר יַעֲקֹב לְפִי הַסִרְטוֹן?
- כֵּיצַד יַעֲקֹב מִתְנַהֵג בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן? הַאִם כְּפִי שֶׁהִתְנַהֵג קוֹדֶם, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן?
קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל / 929 תנך ביחד, 2015